סכינים וקרשי חיתוך

בלוח רגיל הסיבים של העץ מונחים לרוחב, והלהב חותך ישר לתוכם ומתקהה מהר יותר. בקרש בוצ'ר מסוג End Grain הסיבים עומדים אנכית - הלהב נכנס 'בין' הסיבים במקום לחתוך אותם, כך שהעץ כמעט 'סוגר' אחרי כל חיתוך. התוצאה: פחות שריטות בלוח, וסכין שנשארת חדה הרבה יותר זמן. קרש בוצ'ר גם כבד ויציב יותר על השיש, מה שחשוב כשחותכים בשר או ירקות קשים בכוח.

לא מומלץ. חום גבוה ומים ממושכים גורמים לעץ להתעקם ולהיסדק. שוטפים ביד במים פושרים וסבון כלים, מייבשים מיד עם מגבת (לא משאירים להתייבש לבד עומד), ומדי פעם - פעם בחודש בערך - מושחים בשמן מינרלי ייעודי לעץ כדי לשמור על הלחות והמראה לאורך שנים.

שתיהן סכיני 'עבודה' מרכזיות במטבח, אבל בגזרה שונה. סכין שף ארוכה עם להב מעוקל שמאפשר תנועת נדנוד רציפה - טובה לפריסה, קיצוץ מהיר וטיפול בבשר. סנטוקו קצרה ורחבה יותר עם קצה שטוח, ומצוינת לחיתוך אנכי ישר של ירקות ודגים בפרוסות דקות ואחידות. הרבה מטבחים מחזיקים את שתיהן - כל אחת מתאימה למשימה קצת אחרת, ואין 'ניצחת' אחת לכל דבר.

משחיז ידני עם חריצים (כמו זה שמגיע בחלק מהסטים) הוא הדרך הכי בטוחה למתחילים: מעבירים את הלהב בזווית קבועה דרך החריץ הגס כמה פעמים, ואז דרך החריץ העדין לגימור - בלי ניחוש זווית ובלי סיכון לשפשף לא נכון. חשוב למשוך בתנועה אחידה ולא ללחוץ חזק מדי. סכין חדה גם בטוחה יותר לשימוש מסכין קהה, כי היא לא מחליקה על מה שחותכים.

תלוי בעיקר במקום האחסון ובסוג הבישול. לוח גדול (כמו 38-40 ס"מ) נותן שטח עבודה נוח לבשר, ירקות בכמות ולכמה מרכיבים במקביל בלי שיפלו החוצה, אבל תופס יותר מקום. לוח קטן-בינוני מספיק לחיתוך יומיומי ונוח יותר לאחסון או לשטיפה. מי שמבשל הרבה לרוב ישמח על לוח אחד גדול ואחד קטן - אחד לעבודה כבדה, אחד לדברים קטנים כמו לימון או שום.

בהחלט - זו אחת המתנות הכי מעשיות שיש למי שאוהב לבשל. הסטים מגיעים לרוב במארז מתנה מוכן, משלבים כלי עבודה איכותי (לא קישוט שנשאר במגירה), ומתאימים גם לבית חדש, גם לחג וגם סתם כי מגיע לו. עדיף לוודא רק שהמקבל/ת לא כבר מוצפים בלוחות חיתוך בבית.